See Here (requires FB login) we bring you his words:
לפני כשבועיים מת מאיר הר ציון, מהלוחמים הנועזים בתולדות צה"ל, ומי שדורות של צברים גדלו על סיפורי הגבורה שלו. אבל אני רוצה לספר לכם על מעריץ מעט מפתיע של החייל שהפך למיתוס ישראלי: האדמו"ר הנוכחי מסלונים. בצעירותי בישיבת "בית אברהם"של חסידי סלונים, סיפרו לא בחור אחד ולא שניים על כך שכאשר נכנסו לאדמו"ר, שהיה אז ראש הישיבה, והשיחו לפניו את קשייהם והתמודדויותיהם "בעבודת השם"ובלימוד התורה, הוא השיב להם בשאלה שהם בהחלט לא ציפו לה: "האם שמעת על מאיר הר ציון?"... - ומשענו לו בשלילה, הוא תיאר באוזניהם קטעים מספרו של הר ציון, "פרקי יומן", כהמחשה וכסמל לכוח רצון עיקש ולדבקות במשימה ללא פשרות, בבחינת "ממנו נקח לעבוד את ה'". ולמה אני מוצא לנכון לספר את זה עכשיו? לא רק בגלל העיתוי של מותו של מאיר הר ציון, אלא בעיקר בגלל שאני קורא עכשיו באתרים החרדיים על הצטרפותו של האדמו"ר למחנה הקיצוניים הקוראים שלא להתייצב כלל בלשכת הגיוס, גם לא לצורך קבלת הדיחוי. עכשיו אתם אולי מצפים ממני לאיזה הסבר אינטליגנטי, מה השתנה אצלו מאז ועד היום, אלו תהליכים עבר אולי האיש שהפך מנסיך מסתגר וחולמני למנהיג הקהילה, והאם בכלל יש סתירה בין הדברים או שמא קיים דווקא סוג של קו מחבר - משיכה לקיצוניות ולטהרנות. אז זהו, האמת היא שאין לי ממש הסבר כזה, מה גם שבשנים האחרונות אני פחות מחובר למתרחש בחצר. כמו שאומרים בפייסבוקית - אני רק מניח את זה כאן. תעשו עם זה מה שבא לכם. הנה הדיווח באתרים החרדיים, וגם תמונתו של האדמו"ר מהימים הרחוקים שבהם הוא קרא את "פרקי יומן"של מאיר הר ציון, ואני משער שגם ספרים אחרים.
See here